הכניסה הישנה למושב

כבר לפני הגדרות והקירות - היה רעיון.

קבוצת חיילים ששירתה בבריגדה הבריטית חזרה מהמלחמה עם רצון עז למקום משל עצמם בארץ ישראל. הם חסכו את משכורותיהם הצבאיות (מ־1943), קנו קרקע וחיכו להזדמנות להקים ישוב:

זו היתה כמיהתם, ההכנה לחלום על "בית" במדינה שתקום.
תחילה התישבו באופן זמני באזור תל־מונד, "מחנה גן עדן", במהלך ההפגזות בימי מלחמת העצמאות אולצו להקים מחנה בפרדס 'גן רבקה' שקרוב יותר לישוב עליו חלמו. כשהעצים הוותיקים עמדו על הגבעה, בחרו כאן את נקודת הקבע. ב־12 במאי 1946 נאחזו רשמית בקרקע וקראו לעצמם "בני דרור" - שם שציין את שחרורם ומסמל התחלה חדשה.

שלט העץ הזה, על הגבעה המטופחת, הוא לא רק סימן כניסה, הוא עדות לאהבה ולדאגה שהשקיעו החברים לאורך השנים.

הם טיפחו, קישטו והשאירו פה חותם גאווה ליישוב אותו יסדו למרות התלאות והקושי.