עצי הברוש ליד גן הילדים

יש עצים שנשתלו כדי לגדול, ויש עצים שנשתלו כדי ללמד. שורת הברושים שמלווה את גן הילדים עד היום שייכת לסוג השני.
באמצע שנות השמונים, כחלק ממסורת ט"ו בשבט במושב, יצאו ילדים ונוער עם עציצים וכלי עבודה ונטעו את השורה הזו במו ידיהם. זה לא היה פרויקט של עובדי נוי או יוזמה של המועצה - זו הייתה בחירה חינוכית מכוונת. במושב שיתופי שבנוי על הרעיון שכל אחד תורם בעמלו, לימוד הילדים לטפל בטבע ולהשאיר אחריהם משהו חי - היה חלק טבעי מהחינוך.
השורה נשתלה כגדר הפרדה בין אזור המשחקים לבין מה שהיה אז גן שעשועים - היום מגרש חניה מאחורי מתחם הספורט. הברושים שימשו וילון כנגד הרוח, מקור צל, ותזכורת חיה לילדים שמשהו קטן שנטעת יכול לגדול לגובה של עשרות שנים.
הילדים שנטעו את העצים האלה כבר גדלו מזמן. חלקם עזבו, חלקם נשארו. והברושים - עדיין כאן.